מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חב' הסנטריון בע"מ ואח'

פסק דין

בפנינו שתי תובענות אשר אוחדו ת.א. 10223/06 תביעתה של חברת מגדל כנגד חברת סנטריון ומר מנחם דן. ו-ת.א. 18165/06 של בשארה ג'ריס כנגד קניון סנטריון וכן מנחם דן.

המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים נוגעת לחובת הפיצוי והשיפוי של הנתבעים ובמיוחד הנתבע מס' 2 בגין נזקי אש אשר נגרמו לתובעת בגין אירוע שריפה אשר ארע ביום 17.2.02.

אין חולק כי על האירוע עצמו יחול סעיף 39 לפקודת הנזיקין, [נוסח חדש] הקובע בזו הלשון:

39.חובת הראיה ברשלנות לגבי אש

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש במקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". (ההדגשות לא במקור ש.ש).

הצדדים הסכימו כי פסק הדין ינתן לפי סעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט לאחר שיגישו את סיכומיהם ואת טיעוניהם בכתב, כך עשו ועתה הגיע עת ההכרעה.

לאחר קריאת כל החומר אשר הוצג בפניי, ולאחר שעיינתי בפרשנויות אשר ניתנו בפסיקה לגבי סעיף 39 הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות כנגד הנתבעים להדחות.

אומר כי השיקול המרכזי באשר לדחיית התביעות נובע מהעובדה כי סעיף 39 פועל במס' מישורי אחריות. מאחר והשתכנעתי כי מי שלמעשה שלט במקרקעין והיה תופשם היה מר בשארה ג'ריס ולפיכך, גם אם נאמר שהנתבע מ' 2 היה הבעלים של הנכס הרי בוודאי לא היה הבעלים של המטלטלין מהם יצאה האש וזאת אליבא דכולי עלמא. במצב העובדתי אשר נוצר במקום ניתק הקשר הסיבתי בין בעל המקום ובין גרימת האש, ולפיכך, אינני רואה מקום לחייבו בתשלום כלשהו כלפי מי מהתובעים.

הצלחתי להשתכנע על פי סעיף 39 כי הנתבע מס' 2 מר מנחם דן, הצליח להעביר את נטל הראיה לגבי אופן קרות האירוע לתובעים, ובמיוחד למר בשארה ג'ריס, ולא מצאתי כי בהתנהלותו היתה התרשלות כלשהיא.

בנסיבות אלה, משלא היתה אחריות וחבות על פי סעיף 39, בוודאי גם לא עוברת הזכות למגדל לתבוע את הנתבעים בתביעתה היא, ולפיכך, גם דין תביעתה להדחות.

במקרה דנן, לא אעשה צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.

פוטר מיתרת אגרה.

התביעות נדחו.

ניתן היום, י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: